כינים

כינים

 

כינת הראש שוכנת בראשיהם של כרבע מהילדים בגיל הגן ובית הספר, ותבקר אצל כ– 75 אחוז מהילדים לפחות פעם אחת במהלך חייהם. היא נחשבת לטפיל השכיח ביותר בעולם.

הכול על הכינה

כינים הן חרקים קטנים, גודלן אחד עד שלושה מילימטרים בלבד. הן בעלות שש רגליים, חסרות כנפיים, אך מאובזרות בזוג צבתות שמאפשרות להן לתפוס את השערה בחוזקה.

הן ניזונות מדם אדם, שאותו הן מוצצות ארבע עד חמש פעמים ביום. צבען משתנה בהתאם לזמן שעבר מאז מציצת הדם – מאפור לחום–אדום. הן עוברות בקלות מראש לראש ומתרבות במהירות : כינה בוגרת חיה כחודש ומטילה כחמש עד שש ביצים בכל יום.
לאחר שבעה ימים בוקעות הביצים, וכעבור פחות משבועיים הכינים הצעירות הופכות לבוגרות, והכול מתחיל שוב.

הכינים בוקעות מביצים חומות–אפורות ומוארכות, וקשה לעתים להבדיל בינן ובין קשקשים. כל ביצה "דבוקה" לשערה בחומר שהפרישה הכינה המטילה. הן דבוקות כשלושה מילימטרים מעל הקרקפת, וקשה מאוד להסירן מהשערות. גם לאחר חפיפה בשמפו מדביר כינים הן נשארות דבוקות לשיער, והן מתרחקות מן הקרקפת ככל שהשיער צומח. רק סירוק במסרק צפוף – עם חומרים שמסייעים להפרידן מן השערה או בלעדיהם – יועיל לסילוק הביצים. אם לא נמצאו על הראש כינים חיות אין צורך בטיפול נוסף לסירוק. את אלו ניתן לגלות לאחר כל סירוק, בהתבוננות במסרק (אפשר עם זכוכית מגדלת) או על ידי ניקויו במגבון ובחינת התוצאות.

כיצד נדבקים?

כינים אינן קופצות, שוחות או עפות, הן פשוט זוחלות מראש לראש, ומוכרח להיות מגע ישיר כדי להידבק בהן. להיגיינה אין כל קשר להידבקות בכינים. ראש "מלוכלך" אינו מפתה אותן יותר מאשר ראש נקי, וחפיפת השיער לעתים תכופות לא תשנה את מידת ההידבקות. כינים חיות רק על ראשים אנושיים ולא תיתכן הדבקה באמצעות בעלי חיים כגון חתולים או כלבים. לעתים הן עלולות לעבור בשל שימוש במסרקים, בכובעים, בסרטי ראש או במצעים, אם כי יש הסבורים כי כינים שנשרו מן הראש או נאחזו בכובעים, סרטים וכדומה הן כינים מתות, חולות או מבוגרות, שאין בהן סכנה. אין סכנת הידבקות

במי הבריכה. ברוב המקרים נדרש מגע ישיר ממושך יחסית בין הראשים כדי שהכינים יעברו מראש לראש, לכן אם יש לילד כינים, סביר להניח שאלה יימצאו גם על ראשיהם של חבריו או בני משפחתו. לילדות יש נטייה גדולה יותר להידבק בכינים, אולי משום שהן קרובות ונוגעות יותר זו בזו במהלך משחק, ולא משום ששערן ארוך יותר. דווקא שיער קצר מקל על הכינים לנוע על הקרקפת.

סיבוכים אפשריים

זיהום משני בעור
זיהום כזה מתבטא בגירוד טורדני, בעיקר מאחורי האוזניים, והוא עלול לגרום לפציעה ולזיהום בחיידקים שונים. חדירת חיידקים לעור מתבטאת באודם, בחום או בנפיחות בקשרי הלימפה מאחורי האוזניים. הטיפול אנטיביוטי, אולם מדובר במצבים נדירים מאוד.

מתי כדאי לפנות לרופא?

אין צורך בפנייה לרופא. אמנם כינים ניזונות ממציצת דם הקרקפת תוך הפרשת ריר שגורם לגירוד, לעקצוץ ולפריחה קלה מאחורי האוזניים והצוואר, אך רק במקרים נדירים ביותר הן עלולות לגרום לזיהום משני של העור.

רפואה טבעית

הרפואה הטבעית עוסקת בכל השיטות שאינן כרוכות בשימוש בחומרי הדברה וכימיקלים. לרובן אין הוכחות מדעיות, אבל זה לא אומר שהן לא יעילות. הניסיון מלמד שסירוק בתוספת כמה פטנטים קטנים, קלים ונחמדים אכן מועיל.

מים וחומץ
לייעול הסירוק מערבבים בקערית שתי כפות חומץ – כל סוג שהוא – ומים חמים מאוד, רצוי רותחים, ובין סירוק לסירוק טובלים בהם את המסרק. החומץ ממיס את הדבק שקושר את הביצים לשערות.

שמן זית
מורחים את הראש בשמן זית (או כל סוג אחר של שמן) או במרגרינה רכה. עוטפים למשך שעה עד שעתיים בניילון (אפשר להשתמש בכובעי מקלחת חד–פעמיים), לאחר מכן שוטפים, חופפים בשמפו ומסרקים. השומן "חונק" את הכינים ומקל על ניתוק הביצים מן השערה בזמן הסירוק.

חימום
מחממים את הראש באמצעות מייבש שיער במשך 10-5 דקות מדי יום, במשך שבעה עד עשרה ימים. החום הורג את הכינים ואת הביצים.

יש לי שאלה

האם אפשר למנוע הידבקות בכינים?
כינים הן תופעה כלל עולמית. בארצות הברית ילדים שנמצאו בשערם כינים אינם מורשים להיכנס לכיתות ולגנים, אבל גם המדיניות הנוקשה הזאת עדיין לא פתרה את הבעיה.  ומאחר שלא ניתן לפתור אותה, צריך ללמוד להתמודד אתה: לסרק מדי יום את השיער, להכריז על "מבצעי חפיפה" בגן ובכיתות הלימוד, למנוע מילד להגיע לגן עד שראשו מוכרז "שטח סטרילי", ולהודיע לגננת או למורה על מציאת כינים או ביצים. כאמור, הידבקות בכינים מתרחשת אך ורק אם ראש "נקי" נפגש בראש שעליו נמצאות כינים חיות.

האם יש צורך להרתיח מצעים ובגדים?
הדעות חלוקות. בדרך כלל אין צורך בכך, והיתרון בחיטוי או בהרתחת מצעים לא הוכח כמועיל. כדאי לזכור שגם אם הכינים יכולות לשרוד כיומיים ללא ראש אנושי – מידת ההדבקה שלא במגע ישיר היא שולית, לכן במקום הרתחה ניתן לסגור את המצעים בשקיות ניילון אטומות למשך יומיים–שלושה. המצדדים בחיטוי בגדים ממליצים על השארתם בשמש 3 ימים, על כיבוס ב– 60 מעלות למשך 30 דקות או על ניקוי יבש.
מסרקים ומברשות אפשר לנקות בעזרת מברשת שיניים ישנה ולהשאירם בחוץ למשך יומיים–שלושה, או להשרותם בתמיסת תכשיר קוטל כינים למשך 30 דקות. אפשר גם להשרותם במים רותחים לכמה דקות.

בעבר השתמשו בנפט להדברת כינים. האם זה יעיל?
אין זה משנה אם זה יעיל או לא – על פי הנחיות משרד הבריאות, השימוש בנפט מסוכן!

 

המידע המופיע בדף זה הוא חלק ממידע רחב ומאד מפורט המופיע בספר, הסבר על כל מחלה, הכולל דרכי טיפול בשיטות השונות של הרפואה הטבעית, תרופות קונבנציונליות שכיחות לכל מצב רפואי, עצות וטיפים איך אפשר להקל ולטפל בבית.
אתם מוזמנים לשלוח כל שאלה וצוות המטפלים שלנו יחזור אליכם.

 

 


כתבו תגובה

אתם חייבים להיות מחוברים להשארת תגובה.

שאלו את המומחה

אם יש לכם שאלה או בעיה נשמח לעזור לכם!
אנא שלחו את שאלתכם ואחד המטפלים יענה בהקדם.

שמכם*:
אימייל*:

הודעתכם:


הרשמו לניוזלטר רפואות

הרשמו לניוזלטר וקבלו מאיתנו 20% הנחה לקנית הפורמולות
העיתון מכיל טיפים ומידע לבריאות טובה

שם מלא*:
אימייל * :






bottom